30 קמ"ש
בגיל 29 צפריר מוצא פתק שכתב לפני עשר שנים ובו רשימת חלומות שהוא עתיד להגשים עד גיל שלושים. כשהוא מגלה שהוא לא הגשים אף לא חלום אחד, צפריר יוצא להגשים את המופרך מכולם, מסע מהצפון לדרום ברכב צעצוע.
רגע לפני גיל שלושים צפריר דוהר לעבר חלומותיו במהירות 30 קמ"ש.
לצפייה בטריילר של הסרט
מי מאיתנו לא חלם להטמין את רשימת המשאלות והשאיפות שלו מתחת לאדמה ולהפגש איתן אחרי 10 שנים? מה מהן הגשמנו? האם הן עדיין רלוונטיות? האם בגיל 30 עוד נרצה את מה ששאפנו אליו בגיל 20?
אומרים שכל סיפור של גיבור קולנועי הוא מסע.
ואנחנו חושבים שאם כל סיפור הוא מסע - אז כדאי שזה יהיה מסע " על אמת". לכן תמיד אהבנו סרטי מסע;
אולי זה יצר הנדודים של אבותינו הקדמונים שמרוסן על יד החיים המודרנים וזוכה לדרור על גבי המסך.
אבל את סרטי המסע בהם צפינו משחר ילדותנו לא מצאנו בקולנוע הישראלי אלא בזה של מדינות זרות.
זה די הגיוני - הנסיעה הכי ארוכה שאפשר לעשות בישראל מקצה לקצה היא 6 שעות.
אחרי שלמדנו קולנוע, חיכינו לרגע שנוכל לעשות סרט מסע דוקומנטרי ישראלי.
הסרט הזה, '30 קמ"ש' הוא תוצאה של ההזדמנות הזו; חבר שלנו, צפריר, מוצא בגיל 29 פתק שכתב לפני עשר שנים ובו רשימת חלומות שהוא עתיד להגשים עד גיל שלושים. כשהוא מגלה שלא הגשים אף לא חלום אחד, צפריר יוצא להגשים את המופרך מכולם, מסע מהצפון לדרום ברכב צעצוע.
גילינו איך נסיעה לאורך מדינת ישראל יכולה להפוך ל'רוד טריפ' אמיתי, פשוט צריך לנסוע ממש לאט.
נגיד - עם רכב צעצוע שנוסע ב-30 קמ"ש. חלומות במגרה או כישלונות מפוארים...
